פורסם לראשונב באתר הראש הדיגיטלי, ספטמבר 2020.
ישנן תקופות בהן הילדים נמצאים יותר זמן בבית, בין אם מדובר בתקופות חגים או בתקופות סגר בעקבות נגיף הקורונה. זוהי הזדמנות מצוינת לנצל את הזמן בבית ולהנחיל לילדים חשיבה מובנית ויצירתית באמצעות לימוד תכנות ומשחקי חשיבה.
כיום, כשהילדים שולטים במדיה הדיגיטלית, ישנן אפשרויות רבות, להקנות את יכולת התכנות והחשיבה גם באמצעות קורסים מקוונים, באמצעות משחוק (gamification) או באמצעות פלטפורמות פיתוח ללא קוד. כל אלו מלמדים חשיבה לוגית תוך כדי משחק והנאה.
תכנות יצירתי יכול להעניק לילדים צורת חשיבה חדשה ומעצימה, הרלוונטית לכל תחומי החיים הדיגיטליים, וזאת מעבר כמובן למיומנות התכנות עצמה.
אספנו לכם מספר קישורים נבחרים ללימוד עצמי: 3 פלטפורמות משחק, 3 אתרי לימוד מומלצים ו- 3 פלטפורמות לפיתוח משחקים – ללא כתיבת קוד.
פלטפורמה המלמדת כתיבת קוד באמצעות משימות של קוף להשיג את הבננה שלו. מתחיל קל ומפתה ומגיע עד לרמת חשיבה מורכבת מאוד.
עוד משחק יפה (צריך להעביר כדור מצד לצד תוך התגברות על מכשולים שונים), שמתאים לגילאים צעירים יותר, מכיון שלא נדרש לכתוב קוד או אפילו לדעת לקרוא – אבל בהחלט מציג אתגרי חשיבה לוגית מורכבים, לרבות שימוש בפונקציות, לולאות וכו’.
למי שיש אייפד – יכול ללמוד בקלות ותוך כדי משחוק את שפת הפיתוח של אפל הנקראית Swift, בסביבת הלימוד הייעודית שפיתחו אפל ללימוד השפה. לאחר שנים רבות בהם שלטה שפת הפיתוח Objective C (שבמקור פותחה על ידי חברת NeXT של סטיב ג’ובס), אפל עשתה רענון משמעותי ופיתחה שפה חדשה, קלה מאוד ללימוד ו”הגיונית”.
גם כאן יש יצור חמוד שצריך לאסוף יהלומים ולבצע משימות. נשמע קל? מוזמנים לנסות.
עולם שלם של קורסים בעברית בתחומי המדע השונים.
https://davidson.weizmann.ac.il/digital_course
בקורסרה, https://www.coursera.org/ אפשר למצוא קורסים מעניינים בתכנות.
ממליץ במיוחד על קורס הבסיס בפייתון (של אוניברסיטה מקנדה) כקורס מבוא מעולה לנוער. פייתון הינה שפה קלה במיוחד ללמידה.
אתר מרשים מאוד, בעברית, המאגד 240 מטובי הקורסים המקוונים עבוד נוער ומבוגרים.
באתר https://campus.gov.il/course/ שהינו שיתוף פעולה מקסים של המועצה להשכלה גבוהה ומשרד הדיגיטל הלאומי, קורסים המחולקים למגוון קטגוריות כגון העשרה כללית, פיתוח מקצועי והשכלה אקדמאית. תוכלו למצוא בו קורסים בשפות (אנגלית וערבית), מדעים, אדריכלות ועוד. בתי ספר רבים שנאלצו להאיץ את האוריינות הטכנולוגית ותהליכי הלמידה הדיגיטליים בעקבות פנדמיית הקורונה פשוט “אימצו” קורסים רבים מתוך האתר כחלק מתוכנית הלימודים שלהם ללימוד מרחוק.
גם כאן – אני מציין את קורס הפייתון למתחילים self.py שהפך לקורס העשרה נפוץ ברבים מבתי הספר השנה בכיתות ט’ ו-י’.
פיתוח אפליקצייה ללא קוד – על בסיס Google-sheet
מאפשרת פיתוח אפליקציות בקלות, על בסיס תבניות מוכנות – שכל שנדרש הוא לבצע התאמות של בסיס הנתונים בגליון לתוכן הרלוונטי.
הזדמנות לנוער לבנות אפליקציית אנשי קשר לכיתה (למשל), או טופס הצהרת בריאות דיגיטלי…
למעשה לא נוצרת כאן באמת אפליקציה שתוכלו להעלות לחנות הסמארטפון, אלא גרסת Web שמאפשר לשלוח קישור בחינם לנייד. זה נראה מאוד קרוב לדבר האמיתי, ולא מצריך התעסקות בפתיחת חשבון בגוגל או אפל וכו’.
דומה ל Glide. היתרון שלה הוא שניתן ממש לייצר גירסאות native לאפליקציה שיוצרים.
פרויקט מקסים – יש גם על לינוקס… ואפילו בעברית
http://www.scratch.org.il מכוון לחשיבה פרוצדורלית… שולב כבר במשרד החינוך במספר לא מבוטל של בתי ספר בארץ, תוצר של MIT. ניתן לייצר אנימציות ותוצרים משעשעים באמצעות גרירת “אבני לגו” מתוך מאגר, כשכל אבן לגו מייצגת פונקצית פעולה מחשובית, משתנים ועוד.
כשאומרים שהבינה המלאכותית היא תשתית של מהפיכה מתכוונים למשל לזה.
הפעם חיברו את התשתית הזו לעולם הדיבוב, בתרגום ועריכת הוידאו.
הכלי Rask.ai מקבל כקלט וידאו בשפה אחת, ומחזיר אותו מדובב, מתורגם, עם שמירה על מאפייני הקול, ומתוזמן בצורה מושלמת,
במינימום: GPT-4 ו Bard בצורה נקייה. זה אומר לתרגל כתיבת Prompts. אפשר לעשות עם זה המון!
להכיר כלים נוספים לפי העניין: למשל לייצר מצגות וכו'
להכיר ולעבוד עם Chrome Plugins שמקלים על העבודה
להתחיל לראות את השלב הבא – של החיבור של חנות הפלאגינים של GPT ושל ה Web browsing.
כדי ליצור מנגנון מכתיבה לדיבור משתמש בבינה מלאכותית, נדרשים שלושה רכיבים עיקריים: רכיב הבנת הטקסט, רכיב התכנון ורכיב היישום. הבשלת הטכנולוגיות מביאה לתוצאות מדהימות ממש. בדקתי עשרות פתרונות מוצעים והמנצח הוא… גוגל!