כדי ליצור מנגנון מכתיבה לדיבור משתמש בבינה מלאכותית, נדרשים שלושה רכיבים עיקריים: רכיב הבנת הטקסט, רכיב התכנון ורכיב היישום. 

הרכיב הראשון הוא רכיב הבנת הטקסט, שמבוסס על מודלי למידה עמוקה (Deep Learning) ומבוצע על ידי רשתות נוירונים רב-שכבתיות. המטרה של רכיב זה היא לקרוא ולהבין את הטקסט שהמשתמש כותב, ולהמיר אותו לפורמט של נתוני מכונה.

הרכיב השני הוא רכיב התכנון, שבו מתבצעת הפענוח של המידע המתקבל מרכיב הבנת הטקסט. ברכיב זה מתכננים את התגובה המתאימה לטקסט שהמשתמש כתב, תוך שימוש באלגוריתמים וטכניקות כמו שיטות למילוי חסר, חיזוי ותכנון מסלול תשובה.

הרכיב השלישי הוא רכיב היישום, שמשמש לבצע את התכנון שהתבצע ברכיב הקודם ולספק תגובה מתאימה למשתמש. ברכיב זה מיושמים טכנולוגיות כמו תגובות מלאכותיות (AI), טכנולוגיות של זיהוי קול והקלטה של טקסט, וטכנולוגיות של מילוי חסר של מילים או תג.

ביישום הבא ניתן גם לקבוע את סגנון הקריין, קצב הדיבור, סוג הקול ועוד.

הרמה המדהימה שהיישום הזה הגיע אליו, כמעט ומייתרת את הצורך בקריינים מקצועיים.

מוזמנים לנסות בעצמכם בקישור הבא.

https://cloud.google.com/text-to-speech